המסד – המדריך להפחתת נזקים בשימוש בחומרים – מידע מבוסס עובדות, מותאם לישראל

מידע אמין, בלי שיפוטיות: מידע מבוסס עובדות על חומרים, בדיקת חומרים ובטיחות בחיי הלילה ובמסיבות – בעברית. הדרך הבטוחה ביותר היא לא להשתמש; אם בכל זאת בחרתם להשתמש – המידע כאן נועד לעזור לכם להפחית סיכונים. במצב חירום: מד״א 101.

מדריכים

• מצב חירום: מישהו איבד הכרה – מה עושים כשמישהו מתעלף או לא מגיב: מתי להתקשר למד״א 101, איך לבדוק נשימה, תנוחת התאוששות, נלוקסון, עזרה ראשונה בפרכוס ושילובים מסוכנים.
• מכת חום, שתייה והיפונתרמיה – מחלות חום הן מהסיבות המרכזיות למצבי חירום באירועים. איך לזהות מכת חום, כמה מים לשתות – ולמה שתייה מופרזת מסוכנת בעצמה.
• בדיקת סמים וערכות ריאגנטים – איך עובדות בדיקות ריאגנטים ורצועות בדיקה, איך לבצע בדיקה צעד אחר צעד, מה התוצאות אומרות – ובעיקר מה הן לא יכולות לומר.
• רצועות בדיקה לפנטניל – איך לבדוק סמים לנוכחות פנטניל ברצועות בדיקה: שיטות, כמות המים הנכונה, קריאת התוצאה, החזרת האבקה ומגבלות הבדיקה.
• רצועות בדיקה לקסילזין – קסילזין (“טרנק”) הוא חומר הרדמה וטרינרי שנמצא באופיואידים. כך בודקים אותו ברצועות – ומה הן לא יכולות לזהות.
• ערכות בדיקה ל-MDMA ומה באמת יש במולי – רוב ה״מולי״ שנבדק בארה״ב לא הכיל MDMA בכלל. איך עובדות בדיקות ריאגנטים, איזה צבע מצפים לראות, ומה המגבלות.
• מה זה MDMA, מולי ואקסטזי? – MDMA הוא החומר, מולי היא בדרך כלל אבקה או קפסולה ואקסטזי הוא כדור – אבל אף אחד מהם לא מבטיח טוהר. וגם: מיתוסים נפוצים וטיפול בעזרת MDMA.
• MDMA – יסודות השימוש הבטוח יותר – המדריך הקצר: איך לזהות מנת יתר, תשישות חום ומכת חום, כמה לשתות ואיך להימנע מהיפונתרמיה (מיעוט נתרן בדם).
• המדריך המלא לשימוש בטוח יותר ב-MDMA – רשימת בדיקה של 12 שלבים, הסיכונים העיקריים, מצבים רפואיים ותרופות שאסור לשלב, שתייה, חום, סט וסטינג – וגם טיפים לבית ולפסטיבלים.
• מינון MDMA – ההנחיה השמרנית: עד 1.5 מ״ג לק״ג לכל הסשן ולא יותר מ-120 מ״ג. מינון לפעם ראשונה, מנות חוזרות, שקילה ומה עושים בלי משקל.
• תוספים ו-MDMA – לוח זמנים לתוספים שנבדקו כמגינים מפני רעילות MDMA – בעיקר במחקרים בבעלי חיים – ומה כדאי לדעת על כל אחד.
• השפעות ותופעות לוואי של MDMA – איך MDMA מרגיש, תוך כמה זמן הוא עולה, כמה זמן הוא נמשך, ומה תופעות הלוואי במהלך השימוש ובימים שאחרי.
• MDMA: אינטראקציות, מצבים רפואיים ורעילות עצבית – שילובים מסוכנים עם MDMA – מעכבי MAO, SSRI, מעכבי CYP2D6 ועוד – מצבים רפואיים שבהם לא כדאי להשתמש, ומה ידוע על רעילות עצבית.
• כל כמה זמן, הירידה והתמכרות – כלל שלושת החודשים, למה שימוש תכוף ״מוחק את הקסם״, איך למנוע ולהקל על הירידה, ומה עושים אם השימוש יוצא משליטה.
• התקפות הזרקה: האם הן אמיתיות? – למה הדיווחים על “התקפות הזרקה” במסיבות נראים כתרחיש לא סביר, מה עוד יכול להסביר איבוד הכרה, ומה כדאי לעשות כשעולה חשד.
• פנטניל בפטריות? – בעקבות התראה על “מנות יתר של פנטניל מפטריות” בפסטיבל: איך מעריכים טענות כאלה, מהם הדגלים האדומים, ומה חשוב באמת לבטיחות.
• הגנה על השמיעה – נזק לשמיעה ממוזיקה רועשת הוא כמעט תמיד בלתי הפיך. כמה רועש זה, אילו אטמים עובדים, איך להכניס אותם נכון ומתי לדאוג.
• הסכמה ותרבות הסכמה בחיי הלילה – תרבות של הסכמה: פירוק תרבות האונס ובניית תרבות הסכמה בסצנת המוזיקה האלקטרונית – הסכמה וסמים, יחסי כוח, התערבות עוברי אורח ותמיכה בשורדים.

מידע על חומרים

• 2C-B – פסיכדל ממשפחת הפנתילאמינים עם השפעות ויזואליות וגופניות ״ממריצות״. רגיש מאוד למינון – כמה מיליגרמים יכולים לשנות הרבה.
• 5-MeO-DMT – פסיכדל טריפטמיני עוצמתי במיוחד, עם השפעה מהירה מאוד ולעיתים קרובות פירוק מוחלט של האגו. דורש השגחה של אדם פיכח ואסור בשילוב עם מעכבי MAO.
• אלכוהול – חומר מדכא שמאט את הדופק, מוריד לחץ דם וגורם לישנוניות. מה שקובע הוא כמות האלכוהול ולא נפח המשקה, ושילוב עם מדכאים אחרים עלול להיות קטלני.
• גז צחוק (תחמוצת החנקן) – חומר דיסוציאטיבי קצר מאוד שגורם לתחושת ״ריחוף״ לדקה־שתיים. הסיכונים העיקריים: נפילות, חוסר חמצן, כוויות קור ופגיעה עצבית בגלל דלדול ויטמין B12.
• הרואין (ופנטניל באספקת האופיואידים) – אופיואיד שמופק מפרג האופיום. רוב ההרואין כיום מהול בפנטניל או מוחלף בו לגמרי, ולכן הסיכון למנת יתר גבוה מאוד. נלוקסון יכול להציל חיים.
• מתאמפטמין (ספיד) – סטימולנט ארוך טווח שחזק יותר מאמפטמין. העישון וההזרקה מגבירים מאוד את ה״ראש״, וגם את הסיכון למנת יתר ולבולמוסים ממושכים.
• ניקוטין (טבק) – סטימולנט והחומר הפסיכואקטיבי העיקרי בטבק, מהסמים הנפוצים בעולם. הטבק מסרטן מאוד, ולניקוטין בכל צורה יש פוטנציאל לשימוש כפייתי ולתלות.
• פופרס – ניטריטים אלקיליים שמרחיבים כלי דם וגורמים ל״ראש״ קצר של כמה דקות. אסור לבלוע, דליקים מאוד, ומסוכנים במיוחד בשילוב עם ויאגרה.
• פטריות הזיה (פסילוסיבין) – פטריות שמכילות פסילוסיבין, שהגוף הופך לפסילוצין – פסיכדל שנמשך כ-4–6 שעות. העוצמה משתנה מאוד בין פטריות, ולכן התחילו במינון נמוך והמתינו.
• קוקאין וקראק – סטימולנט קצר טווח שמעלה בחדות דופק, לחץ דם וחום גוף. הסיכון לפגיעה בלב ובכלי הדם גבוה בהרבה מסטימולנטים אחרים, והירידה מובילה לעיתים קרובות למנות חוזרות.
• קטמין – חומר הרדמה דיסוציאטיבי שבמינונים נמוכים גורם לתחושת ״ריחוף״ ובמינונים גבוהים ל״קיי־הול״. אל תיקחו מינונים גבוהים לבד, והישארו בישיבה או בשכיבה.
• קנאביס (מריחואנה) – צמח שמכיל מעל 100 קנבינואידים, ובהם THC ו-CBD. הסיכונים העיקריים: מאכלים שמשפיעים חזק ולאט, גירוי בריאות מעישון ודפוסי שימוש כפייתיים.
• קפאין – הסם הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם, חוקי וכמעט לא מפוקח. הוא מעורר ערנות, ובצריכה מופרזת עלול להזיק ולגרום לתסמיני גמילה.
• DMT ואיוואסקה – פסיכדל עוצמתי במיוחד שמורגש תוך שניות בעישון ונמשך דקות ספורות. הוא גם המרכיב העיקרי באיוואסקה, שבה ההשפעה נמשכת שעות.
• GHB / GBL / BD (״G״) – מדכא של מערכת העצבים המרכזית שגורם לשכרות דמוית אלכוהול. רגיש מאוד למינון: מדדו במזרק, חכו לפחות שעתיים בין מנות ואל תשלבו עם אלכוהול או מדכאים אחרים.
• LSD (אסיד) – פסיכדל עוצמתי מאוד במינונים זעירים, שהשפעתו נמשכת 8–12 שעות. התחילו במינון נמוך מכל אצווה חדשה והמתינו לפחות 3 שעות לפני מנה נוספת.
• MDMA (מולי / אקסטזי) – אנטקטוגן שמעורר אופוריה, קרבה ואמפתיה. הסיכונים העיקריים הם התחממות יתר, שתייה לא מאוזנת של מים, שילובים עם תרופות ושימוש תכוף מדי.

חומרי מהילה מסוכנים

• ניטאזנים – משפחה של אופיואידים סינתטיים שמעולם לא אושרו כתרופות, וחלקם חזקים מפנטניל. מופיעים בהרואין ובכדורים מזויפים, ורצועות פנטניל לא נועדו לזהות אותם.
• פנטניל ואנלוגים – אופיואיד סינתטי חזק פי 50–100 ממורפיום, שמופיע בהרואין, בכדורים מזויפים ולעיתים גם בסמים אחרים. כמות זעירה עלולה לעצור את הנשימה.
• בנזודיאזפינים מעוצבים – חומרי הרגעה מקבוצת הבנזו שמעולם לא אושרו כתרופות, ונמכרים בעיקר ככדורי קסנקס מזויפים או מעורבבים באופיואידים. מגבירים מאוד את הסיכון לדיכוי נשימה, ונלוקסון לא מבטל אותם.
• מדטומידין – חומר הרגעה וטרינרי חזק שהחליף במקומות רבים בארה״ב את הקסילזין בפנטניל. גורם לדופק איטי ולחץ דם נמוך, ולתסמונת גמילה קשה שעלולה לסכן חיים.
• קסילזין – חומר הרגעה וטרינרי שאינו אופיואיד ומעורבב בעיקר בפנטניל. גורם לטשטוש עמוק, להאטת לב ונשימה ולפצעים קשים בעור. נלוקסון לא מבטל את השפעתו.
• NBOMe – פסיכדלים סינתטיים חזקים מאוד שנמכרים לעיתים קרובות על בולים כ-LSD. כמויות זעירות עלולות לגרום לפרכוסים, להתחממות יתר ולמוות.
• PMA / PMMA – חומרים ממריצים שנמכרים כאקסטזי או כ-MDMA. ההשפעה מתחילה לאט, אנשים לוקחים עוד מנה – ועלולים להגיע להתחממות קיצונית ולמוות.
• קתינונים סינתטיים – ממריצים סינתטיים, קרובים לחומר שבצמח הגת, שנמכרים לעיתים כ-MDMA. עלולים לגרום לחרדה, לפסיכוזה, להתחממות יתר ולשימוש כפייתי חוזר.
• לבמיזול – תרופה וטרינרית נגד תולעים שמעורבבת בחלק גדול מהקוקאין. עלולה לפגוע קשות במערכת החיסון ולגרום לנמק בעור, גם אחרי שימוש חוזר בכמויות רגילות.
• חומרי אלחוש מקומי – חומרים שמרדימים את הלשון והחניכיים כמו קוקאין, ולכן מוסיפים אותם כדי להסתיר קוקאין חלש. בכמויות גדולות הם עלולים לגרום לפרכוסים ולהפרעות קצב מסוכנות.
• פנאצטין – משכך כאבים ישן שהוצא מהשוק בגלל נזק לכליות וסיכון לסרטן, ומשמש היום כחומר מהילה בקוקאין. הסיכון העיקרי הוא בחשיפה ממושכת.

חוברת: איך בודקים סמים עם ריאגנטים · חנות ערכות בדיקה